<h1>תשב"ץ סימן ת'</h1>
<h2>דף מו.</h2>
זה חבירינו הר"ר שמשון אמר לי שנדר על דעת רבינו הר' פרץ ועל דעת הר"ם ז"ל ועל דעתי שלא יעשה שום קיום ושום הבטחה לחמיו ולזוגתו שלא לבגוד בהם ועל דעת שלא יוכלו להתירו אלא אם כן נתיר לו שלשתינו יחדיו. ואם יתחרט חלקי אני מתיר לו ומדעתי הוא שכל מי שרוצה להתיר לו נדרו ושבועתו שיתיר לדבר מצוה לעשות שלום בין איש לאשתו וחמיו כי חקרתי שבענין אחר אי אפשר להיות שלום ביניהם ואחרי שהשלום תלוי בכך דבר פשוט הוא דלדבר מצוה יש התרה בלא דעת הרבים שנדר לדעתם כעובדא דההוא דהוה מקרי דרדקי דאדרי' רב אחא אדעתא דרבים ואהדריה דלא אשכח דדאיק כוותיה. ואע"פ שאמר על מנת שלא יוכל אדם להתירו אלא שלשתינו להכי מהני' חרטה ואם מתחרט מאותו תנאי יתירו לו גם אותו ויתירו לו אחרים דאטו האומר על מנת שלא יהיה לו התרה וכי אין לו התרה כלומר נימא שאין לו התרה אם כן בפרק השולח דקאמר דמדרינן ליה ופרכינן נימא דמדרינן ליה על מנת שלא יהא לו התרה אלא אפי' כי האי גוונא יש לו התרה וכמו שהנדרים יש להם התרה כך התנאים שלהם יש להם התרה זהו לשון הר"ם ז"ל.
